
זיהוי מוטציות נדירות ושקטות:
איתור שינויים בגנים "ברי-פעולה" (Medically Actionable Genes) על פי הנחיות האיגוד האמריקאי לגנטיקה רפואית (ACMG) – גנים שאם מאתרים בהם שינוי מראש, ניתן למנוע את המחלה או לטפל בה בהצלחה.

ריצוף גנום מלא מציל חיים
DNA מאפשר לזהות וריאנטים פתוגניים ונטיות תורשתיות למחלות קשות שנים רבות לפני הופעת התסמין הראשון – ולהפוך סיכון גנטי סמוי לתוכנית מניעה רפואית מצילת חיים








מחקר אוכלוסיית איסלנד – deCODE Genetics (פורסם ב-New England Journal of Medicine, 2023)
מתודולוגיית המחקר:
החוקרים ביצעו ריצוף גנומי לכ-58,000 משתתפים באוכלוסייה הכללית ובדקו את הקשר בין נשאות של גנים ברי-פעולה (לפי רשימת ACMG) לבין תוחלת החיים וסיבות המוות.
הממצאים המדעיים:
נמצא כי 1 מכל 25 בני אדם (4% מהאוכלוסייה) נושא וריאנט גנטי מסכן חיים שניתן למניעה. בקרב נשאים שלא אובחנו מראש, תוחלת החיים הממוצעת הייתה קצרה ב-3 שנים לעומת האוכלוסייה הכללית, בעיקר עקב תמותה מוקדמת מסרטן תורשתי ומחלות לב וכלי דם (כגון קרדיומיופתיה וכולסטרול משפחתי).
המסקנה המדעית:
זיהוי מוקדם באמצעות ריצוף גנום מלא מאפשר התערבות רפואית מונעת שסוגרת את פער תוחלת החיים ומצילה חיים בפועל.
מחקר MedSeq – בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד (פורסם ב-Annals of Internal Medicine)
מתודולוגיית המחקר:
חוקרי הרווארד ביצעו ריצוף גנום מלא (WGS) לאנשים בריאים ללא תסמינים, והשוו את הממצאים למידע שהתקבל מבדיקות רפואיות שגרתיות והיסטוריה משפחתית.
הממצאים המדעיים:
אצל כ-1 מכל 5 נבדקים בריאים התגלה וריאנט גנטי מחולל מחלה שלא היה ידוע קודם לכן (כגון נטייה להפרעות קצב לב קטלניות, מחלות אגירה או סיכון מוגבר לגידולים). בעקבות הממצאים, הרופאים שינו את פרוטוקול המעקב ואיתרו ממצאים טרום-סרטניים ובעיות לבביות בשלב מוקדם.
המסקנה המדעית:
בדיקות שגרה והיסטוריה משפחתית אינן מספיקות; ריצוף גנום מלא חושף סיכונים סמויים ומאפשר מניעה רפואית מדויקת.

ריצוף גנום מלא אינו נועד רק לחיפוש מחלות נדירות אצל אנשים חולים – הוא עומד להפוך לחלק בסיסי ושגרתי משמירה על הבריאות של אנשים בריאים, בדיוק כמו בדיקות דם ומדידת לחץ דם.
פרופ' רוברט גרין (Prof. Robert C. Green)
פרופסור לגנטיקה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד, וממובילי המחקר העולמי בשילוב ריצוף גנום מלא ברפואה מונעת (חוקר ראשי בפרויקט MedSeq ו-BabySeq).
מחקר הפיילוט "My Genomic Health" – קבוצת הבריאות Bupa (בריטניה וספרד, 2024)
מתודולוגיית המחקר:
שילוב ריצוף גנום מלא (WGS) בקרב 14,000 משתתפים בריאים, תוך ניתוח מעל 300 גנים ו-9 ציוני סיכון פוליגניים (PRS) לאיתור סיכון ליותר מ-36 עד 60 מצבים רפואיים הניתנים למניעה (כולל 10 סוגי סרטן, מחלות לב וסוכרת).
הממצאים המדעיים:
נטייה גנטית אחראית לעד 30% מהסיכון לתמותה מוקדמת. כאשר נבדקים מקבלים מידע גנומי מדויק בשלב הטרום-תסמיני, 80% מהם מבצעים שינויים מוכחים באורח החיים ובמשטר בדיקות הסקר שלהם.
המסקנה המדעית:
ריצוף גנום מלא הופך סיכון תורשתי סמוי לתוכנית פעולה מניעתית עוד לפני הופעת התסמין הראשון.
מחקר FINGER – המכון הקרולינסקי והמכון הלאומי לבריאות בפינלנד (פורסם ב-JAMA Neurology)
מתודולוגיית המחקר:
החוקרים בדקו את השפעתה של תוכנית התערבות רב-תחומית (תזונה נוירו-פרוטקטיבית, פעילות אירובית, אימון קוגניטיבי ואיזון גורמי סיכון וסקולריים) בקרב נשאי הווריאנט הגנטי APOE4, המהווה את גורם הסיכון הגנטי המרכזי למחלת אלצהיימר.
הממצאים המדעיים:
בקרב נשאי הגן APOE4 שהחלו בהתערבות מוקדמת חלה האטה מובהקת סטטיסטית בירידה הקוגניטיבית – בשיעור גבוה אף יותר מאשר בקרב משתתפים שאינם נושאים את הגן.
המסקנה המדעית:
זיהוי מוקדם של נטייה גנטית לדמנציה אינו גזירת גורל, אלא חלון הזדמנויות קריטי לעיכוב התפרצות המחלה.

הגנום שלך הוא ספר ההוראות האישי של הגוף שלך. קריאת הספר הזה מראש מעניקה לנו הזדמנות חסרת תקדים לזהות סיכונים רפואיים לפני שהם מתפרצים, ולהפוך את הרפואה לתחזיתית ומונעת באמת.
ד"ר פרנסיס קולינס (Dr. Francis Collins)
גנטיקאי בעל שם עולמי, לשעבר מנהל המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב (NIH) וממובילי פרויקט גנום האדם העולמי.
מחקר ריצוף הגנום הנוירולוגי – אוניברסיטת לונדון ו-Genomics England (פורסם ב-The Lancet Neurology)
מתודולוגיית המחקר:
הפעלת אלגוריתמים ייעודיים על נתוני ריצוף גנום מלא (WGS) לאיתור מוטציות חוזרות (Repeat Expansions) הגורמות להפרעות נוירולוגיות (כגון אטקסיה צרבלרית, מחלות שריר ועצב ודמנציה מוקדמת) בקרב מטופלים ללא היסטוריה משפחתית.
הממצאים המדעיים:
ריצוף הגנום המלא זיהה בדיוק גבוה מוטציות מורכבות שבדיקות גנטיות חלקיות פספסו, וקיצר שנים של חוסר ודאות אבחונית.
המסקנה המדעית:
אבחון מדויק באמצעות ריצוף גנום מלא מאפשר הפניה מוקדמת לטיפולים ביולוגיים וממוקדי גן המאטים את התקדמות הנזק הנוירולוגי.
מיזם "פסיפס" (Psifas) – המיזם הלאומי לרפואה מותאמת אישית בישראל
מתודולוגיית המחקר:
ריצוף גנומי רחב היקף של עשרות אלפי ישראלים והצלבתו עם נתונים קליניים ארוכי טווח בבתי החולים ובקופות החולים.
הממצאים המדעיים:
בדיקות איתרו בקרב אזרחים בריאים מוטציות שקטות המסכנות חיים באופן מיידי – כגון תסמונת ברוגדה והפרעות קצב לב תורשתיות הגורמות לדום לב פתאומי, וכן מוטציות בגני סרטן תורשתיים – ואפשרו השתלת קוצב מונע ומעקב אונקולוגי מוקדם.
המסקנה המדעית:
מיפוי גנטי יזום באוכלוסייה הישראלית מאתר מוטציות שכיחות ומונע מוות פתאומי.

כשאנחנו מגלים באמצעות ריצוף גנום שאדם בריא נושא מוטציה מסכנת חיים, אנחנו לא מבשרים לו בשורת איוב – אנחנו מעניקים לו את הכלים הרפואיים להאריך את חייו ולמנוע מוות מוקדם.
פרופ' קרי סטפנסון (Prof. Kári Stefánsson)
נוירולוג, מייסד ומנכ"ל deCODE Genetics ומוביל מחקר האוכלוסייה פורץ הדרך באיסלנד (פורסם ב-NEJM).
תוכנית המחקר הלאומית "All of Us" – המכונים הלאומיים לבריאות של ארה"ב (פורסם ב-Nature, 2024)
מתודולוגיית המחקר:
ריצוף גנום מלא (WGS) של כ-250,000 משתתפים מגוונים בארה"ב ובדיקת נוכחות של וריאנטים פתוגניים בגנים ברי-פעולה (לפי רשימת ACMG – כולל סרטן תורשתי, מחלות לב ומחלות מטבוליות).
הממצאים המדעיים:
בקרב כ-2.5% עד 3% מהאוכלוסייה הכללית אותרו מוטציות גנטיות משמעותיות הדורשות התערבות רפואית מיידית (כגון מעקב אונקולוגי מוגבר או טיפול מונע למחלות לב). רובם המכריע של הנשאים לא ידעו כלל על הסיכון ולא עמדו בקריטריונים הרגילים לקבלת בדיקה גנטית.
המסקנה המדעית:
ריצוף גנום מלא באוכלוסייה הכללית חושף מאות מיליוני מקרים של סיכון תורשתי סמוי בעולם ומאפשר מניעה רפואית מצילת חיים בקנה מידה רחב.
המרכז הרפואי שערי צדק והאוניברסיטה העברית (פורסם ב-PNAS)
מתודולוגיית המחקר:
מחקר פורץ דרך שנערך בישראל בהובלת פרופ' אפרת לוי-להד ופרופ' מרי-קלייר קינג (מגלת גן ה-BRCA1), שבחן ביצוע בדיקות גנטיות לכלל הנשים באוכלוסייה, ללא תלות בהיסטוריה משפחתית של סרטן השד או השחלות.
הממצאים המדעיים:
החוקרים גילו כי כ-50% מנשאיות המוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2 כלל אינן מודעות לסיכון הגבוה שלהן, משום שבמשפחתן לא הופיעו מקרי סרטן קודמים (למשל כאשר הגן עבר בתורשה דרך האב). בקרב נשים שאותרו מראש, מעקב רפואי מותאם (בדיקות MRI תקופתיות מגיל צעיר) וטיפולים מניעתיים הפחיתו את התמותה מסרטן השחלות והשד ב-80% עד 90%.
המסקנה המדעית:
הסתמכות על סיפור משפחתי בלבד מפספסת מחצית מהנשים שבסיכון; מיפוי גנטי יזום מאפשר גילוי מוקדם ומניעה אקטיבית מצילת חיים.

לזהות מוטציה גנטית רק לאחר שאישה כבר חלתה בסרטן – זהו כישלון של הרפואה המונעת. בדיקות גנטיות מוקדמות באוכלוסייה הכללית הן הדרך להציל חיים לפני שהמחלה מתחילה.
פרופ' מרי-קלייר קינג (Prof. Mary-Claire King)
פרופסור לגנטיקה באוניברסיטת וושינגטון, כלת פרס לסקר ומגלת גן סרטן השד (BRCA1).
במדי גינס אנו מנגישים עבורך את טכנולוגיות הריצוף המתקדמות בעולם, יחד עם פענוח קליני מוקפד וליווי של רופאים ויועצים גנטיים מוסמכים, כדי להפוך מידע גנטי מורכב לתוכנית מניעה ברורה ומצילת חיים.
הצטרף עכשיו למיליוני אנשים
שבחרו לא לקחת סיכון
וגילו מאילו מחלות גנטיות עליהם להיזהר ומהו הטיפול התרופתי המדויק עבורם לכל מחלה, בזכות בדיקת גנום המלא המתקדמת ביותר בעולם